בעולם הקולינריה הישראלי, שמה של מסעדת אנימאר הפך לסמל של מצוינות ויצירתיות. אך כעת, לאחר חמש שנות פעילות מרשימה, המסעדה היוקרתית עומדת לסגור את שעריה בסוף יולי, מצטרפת לרשימה הולכת וגדלה של מוסדות קולינריים שנפלו קורבן למציאות הכלכלית והביטחונית המורכבת בישראל.
אנימאר, פרי שיתוף הפעולה בין השף המוערך הלל תווקולי והמסעדנים דודי ואיל זיו, הצליחה לבסס את מעמדה כאחת המסעדות המובילות לא רק בישראל, אלא גם במזרח התיכון כולו. הכרה בינלאומית זו באה לידי ביטוי בהכללתה ברשימת 50 המסעדות הטובות באזור, הישג יוצא דופן המדגיש את איכותה הגבוהה ואת החדשנות הקולינרית שהציעה.
"משמעות השם אנימאר הוא הנשמה של הים התיכון, והנשמה לעולם נשארת," מסרו בעלי המסעדה בהודעתם על הסגירה. משפט זה מבטא את הפילוסופיה הקולינרית של המסעדה, שהתמקדה בשילוב טעמי הים התיכון עם טכניקות בישול מתקדמות וחומרי גלם איכותיים.
הסגירה של אנימאר אינה מקרה בודד, אלא חלק ממגמה מדאיגה בענף המסעדנות הישראלי. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", הענף נמצא בשפל חסר תקדים. מסעדות מובילות רבות נאלצו לסגור את שעריהן, ביניהן וינה בתל אביב, שספגה פגיעה ישירה ביום הראשון למלחמה, ברוט, ל'אופוק רובושון, טופולופומפו, אבן עזרא, ואולה של השף אורן אסידו. המשבר בענף המסעדנות משקף אתגרים רחבים יותר בכלכלה הישראלית. חוסר היציבות הפוליטי והביטחוני השפיע לרעה על תיירות הפנים והחוץ, מקור הכנסה חיוני למסעדות רבות. בנוסף, העלייה במחירי חומרי הגלם והקשיים בגיוס כוח אדם מיומן הקשו עוד יותר על הישרדותן של מסעדות, במיוחד אלו שמתמחות בחוויות קולינריות יוקרתיות.
עבור השף הלל תווקולי, סגירת אנימאר מסמנת סוף של פרק משמעותי בקריירה מפוארת. תווקולי, שזכה להכרה בינלאומית על יצירתיותו וחדשנותו, הצליח להפוך את אנימאר למוקד עלייה לרגל עבור חובבי אוכל מכל העולם. "אנחנו רוצים להודות לשף הלל תווקולי על הנשמה הגדולה שהביא עמו, החריצות, היצירתיות והמקוריות," ציינו בעלי המסעדה בהודעתם.
המיקום של אנימאר, בחלל שאיכלס בעבר את מסעדת רפאל המיתולוגית של השף רפי כהן ולאחר מכן את מסעדת "הולה", מוסיף נדבך נוסף לסיפור. הוא מדגיש את המחזוריות והשינויים התכופים בענף המסעדנות, ואת האתגרים הכרוכים בשמירה על הצלחה לאורך זמן בשוק תחרותי ובלתי יציב. למרות הסגירה, בעלי המסעדה מביעים תקווה לעתיד: "אנחנו מקווים ומאמינים שעוד יגיעו ימים טובים יותר ואנחנו נחזור לארח, להאכיל ולחגוג יחד אתכם." הצהרה זו משקפת את הרוח האופטימית של הענף, שלמרות הקשיים, ממשיך לחפש דרכים חדשות להתחדש ולהתאים את עצמו למציאות המשתנה.
סגירתה של אנימאר מסמנת לא רק את סופה של מסעדה אהובה, אלא גם את הצורך בחשיבה מחדש על מודל העסקים בענף המסעדנות הישראלי. היא מעלה שאלות חשובות על עתיד הקולינריה היוקרתית בישראל, ועל האופן שבו מסעדות יכולות להתמודד עם אתגרים כלכליים וביטחוניים בעתיד. עם זאת, ההיסטוריה של הענף מלמדת שגם בתקופות קשות, היצירתיות והתשוקה לאוכל טוב תמיד מוצאות דרך לפרוח מחדש.
