בעולם המסעדנות התל אביבי, שידע עליות ומורדות רבות, סגירתה של מסעדת "גן השקמים" מסמנת נקודת ציון מיוחדת. הממוקמת בגן יעקב, במתחם כיכר הבימה, המסעדה נפתחה במאי 2023 עם הבטחה גדולה ותחת הנהגתה של השפית המוערכת דנה-לי ברמן. מה שהחל כסיפור הצלחה מסחרר, הסתיים באופן פתאומי ומפתיע, חושף את המורכבות והאתגרים של תעשיית המסעדנות בישראל. "גן השקמים" הייתה חלק מקבוצת "WE LIKE YOU TOO", המחזיקה במספר בתי קפה פופולריים בעיר. המסעדה התאפיינה באוכל פשוט וטעים, יין במחירים סבירים, ואווירה לא מחייבת – מתכון שנראה היה כמושלם להצלחה. ואכן, מיד עם פתיחתה, המסעדה זכתה לפופולריות רבה, עם רשימת המתנה ארוכה ובאזז חיובי שהתפשט במהירות.
דנה-לי ברמן, שהייתה בהריון מתקדם בזמן פתיחת המסעדה, מצאה את עצמה מנווטת בין אתגרי ניהול מטבח עמוס לבין הורות טרייה. "כשפתחנו מחדש אחרי 7 באוקטובר היה ביקוש גדול למקומות במסעדה," היא מספרת. "הבת שלי הייתה בת שלושה חודשים כשפרצה המלחמה, וכשסגרנו לחודש זו הייתה בעצם חופשת הלידה הראשונה שלי, במלחמה עם אלי בבית."
האירועים של 7 באוקטובר 2023 היוו נקודת מפנה קריטית לא רק עבור המדינה, אלא גם עבור "גן השקמים". המסעדה נסגרה לחודש, ועם פתיחתה מחדש, ברמן מצאה את עצמה מנהלת מטבח עם צוות מצומצם ותחת לחץ עצום. "עבדתי ככה חודשיים וכבר לא הכרתי את עצמי," היא משתפת. "פתאום לא הבנתי למה אני עושה את זה. בנוסף למלחמה שממנה הייתי שבורה, לא ידעתי איך מרדימים את התינוקת שלי ואיך מרגיעים אותה."
הקונפליקט בין הקריירה להורות היה מוחשי ומכאיב. ברמן מתארת מצבים קשים: "היו כמה סרוויסים מטורפים שהחזה שלי נטף חלב והתינוקת שלי לא הייתה איתי בשביל שאניק אותה. הייתה לי משאבה ניידת אבל אי אפשר לשאוב באמצע סרוויס כי החזקתי הכל על הכתפיים שלי." למרות ההצלחה המסחרית של המסעדה, ברמן הגיעה לנקודת שבירה. "הייתי מגיעה למסעדה, נכנסת למטבח ומרימה לכולם את האנרגיה, אבל בדרך הביתה הייתי בוכה," היא מודה. "הרגשתי כמו ליצן עצוב, ולא יכולתי להמשיך ככה יותר." ההחלטה לסגור את המסעדה לא הייתה קלה. ברמן קיבלה הצעה לעבוד בחו"ל כשפית של קבוצת מלונות גדולה. "בהתחלה רציתי לקחת את ההצעה, להביא שף בפועל ולהמשיך את השותפות," היא מסבירה. "אבל בסוף לא הצלחנו להגיע לתוכנית שתהיה מקובלת על כולם."
עבור ברמן, המעבר לחו"ל מסמן פרק חדש בחייה המקצועיים והאישיים. "אהיה השפית של קבוצה גדולה של מלונות, שפתחו מסעדות שף ואני אהיה שף העל של הקבוצה," היא מספרת. "התפקיד הזה יאפשר לי ליהנות מעולם המסעדנות אבל בלי להשתעבד לסרווייסים במסעדה, אלא יותר לפן של היצירה." סיפורה של "גן השקמים" מדגיש את האתגרים הייחודיים שעומדים בפני נשים בתעשיית המסעדנות, במיוחד כשמדובר באיזון בין קריירה תובענית לבין חיי משפחה. הוא גם מאיר את ההשפעה העמוקה שהייתה למלחמה על עולם המסעדנות בישראל, ואת הצורך של אנשי המקצוע בתחום לחשב מסלול מחדש.
"אני לא מאמינה שהמסעדה הראשונה שפתחתי נסגרה אחרי פחות משנה," ברמן מסכמת בכאב מהול בהשלמה. "אבל הייתי כמו מת מהלך ולא מצאתי את עצמי פיזית ונפשית."
סיפורה של "גן השקמים" הוא יותר מסתם סיפור על סגירת מסעדה. זהו סיפור על הקרבה, על בחירות קשות, ועל החיפוש אחר איזון בעולם שלעתים קרובות דורש הכל. זהו גם סיפור על התעשייה כולה, המתמודדת עם אתגרים חדשים בעידן של אי-ודאות וזעזועים גלובליים. בסופו של דבר, הוא מזכיר לנו שמאחורי כל צלחת יפה ומסעדה מצליחה, יש אנשים אמיתיים עם חלומות, קשיים והתמודדויות יומיומיות.
